צ'ורוס מקסיקניים מושחתים
אז מה צריך כדי להכין את הצורוס המדהימים האלה?
כוס מים
חמאה טבעונית 50 גרם
כפות סוכר 6
כף תמצית וניל
3\4 כוס קמח
חצי כוס חלב סויה
חצי חבילת שוקולד מריר
חצי כפית קינמון טחון
ליטר שמן לטיגון
שק זילוף איכותי
צנטר עבה משונן
אופן הכנה:
בסיר קטן או קלחת נשים את המים, מחצית מכמות הסוכר, תמצית הוניל ואת החמאה, נדליק את האש ונביא הכל לרתיחה יחד למשך דקה עד שהחמאה והסוכר מתמוססים לגמרי ולאחר מכן נכבה את האש ונעביר את הקלחת למשטח עבודה נוח
אל תוך הקלחת נוסיף את הקמח בכמה פעימות תוך כדי ערבוב המסה בעזרת כף עץ עבה עד שמתקבל בצק רך ודביק שמתנתק לגמרי מדפנות הקלחת וניתן לו להתקרר במשך 5 דקות
בזמן הזה נחמם סיר חדש עם שמן לטיגון הצ'ורוס ונארגן לנו את שק הזילוף, נגזור את השק כחצי ס"מ לפני הקצה כדי שנוכל להכניס את הצנטר בצורה נוחה כדי שלא "יחליק " החוצה
אל שק הזילוף המוכן נעביר בעזרת לקקן את כל הבצק ונדחוס אותו בעדינות עד הקצה התחתון (עם הצנטר) כדי שלא ייווצרו בועות אוויר בתוך הבצק, נעשה קשר בקצה העליון של השק ואפשר להתחיל לזלף את הצ'ורוס אל תוך השמן החם מאוד
***
כדאי לעשות אחד כבדיקה לפני שמתחילים לטגן את כל הכמות, השמן צריך להיות חם מאוד על מנת שהצורוס יקבלו פריכות וצבע
הדרך הטובה ביותר לזילוף הבצק היא מגובה נמוך כדי שהבצק יבוא במגע עם השמן באופן מידי וכך גם הכי קל יהיה לשלוט באורך הצ'ורוס,
כדי לנתק את הצ'ורוס משק הזילוף אני משתמש במספריים ופשוט גוזר אותו
באותה צורה ככה אני מטגן את כל הכמות (יצאו לכם בערך 20-25 יחידות) ואת כל הצ'ורוס שטיגנתי מעביר למסננת מעל קערה כדי לסנן שאריות שמן ומשם לקערה שבה ערבבתי את 3 כפות הסוכר הנותרות ביחד עם הקינמון לתערובת אחידה ומצפה בעזרתה את כל הצ'ורוס החמים
להכנת רוטב הטבילה מחממים את חצי כוס חלב הסויה כדקה במיקרוגל ואל החלב הרותח מוסיפים את קוביות השוקולד המריר ומערבבים עד קבלת קרם שוקולד סמיך ומבריק ומעבירים אותו לקערה קטנה
זהו, הכל מוכן! תארגנו לכם כלי הגשה יפה, סדרו עליו את כל הצ'ורוס המדהימים שהכנתם ואת הקערה הקטנה עם מטבל השוקולד ותתחילו לחגוג
אז כמו שאתם כבר יודעים, יש לי חולשה אמיתית למטבח המקסיקני ועכשיו, אחרי כמה טיולים במקסיקו ומלא נסיונות כושלים להכין את הדבר האמיתי בגרסה הטבעונית שלו, הצלחתי ואני אומר לכם שהצ'ורוס האלה לא פחות ממדהימים!
אבל מה כל כך מיוחד בהם?
דווקא בגלל שמקסיקו היא לא המדינה
שאליה נוסעים כדי לאכול מתוקים, הצ'ורוס הם כל כך מיוחדים בעיניי,
יש סביבם טקס שלם וממש לא אוכלים אותם בסוף הארוחה בתור קינוח, אלא בכל שעות היום ליד כוס שוקו מקסיקני חם ומלא קצף, בו טובלים את הצ'ורוס ורק אז אוכלים
המקומיים בחיים לא ילכו לאכול צ'ורוס במסעדה, אלא במקום מיוחד שמגיש אך ורק צ'ורוס חמים ופריכים בתוך שקית נייר חומה וכמובן שיזמינו לעצמם גם כוס שוקו ענקית מפנקת